דף הבית
אודותינו
צוות המרכז
סדנת חרדה היא הזדמנות
סדנת לבחור לאהוב
תרפיית הקולות היריבים Opposing Voices therapy
סדנאות נוספות
טופס הרשמה
הדרכה למטפלים
טיפולים פרטניים
הרצאות וקורסים
על אקזיסטנציאליזם
על התרמילאים
על הגישה הנרטיבית
ספרים: ספר הקולות וחרדה היא הזדמנות
לוח מודעות
צור קשר
>>>> על התרמילאים



סיכום עבודת דוקטורט של ד"ר עודד מבורך על:
 
                      מאפייני תרמילאים והשפעות הטיול הממושך
 


מטרתו של המחקר הייתה לאפיין את המטיילים ולהעריך את משמעות הטיול ואת השפעותיו. מיעוט המחקרים על מטיילים ועל טיולים ממושכים מחד, והשפעות הגישה הפנומנולוגית מאידך, הובילו לבחירה בגישה מחקרית המשלבת מחקר כמותי ואיכותני.
בחלק הכמותי ההתייחסות אל המטיילים הייתה כאל קבוצה אחת, ובחלק האיכותני גם אל מגוון ההתייחסויות והרשמים האישיים של מטיילים שונים.
הגישה המשולבת אפשרה לבחון את התופעה מכמה נקודות מבט תיאורטיות.
 
במוקד המחקר עמדו כמה נושאים. לכל אחד מן הנושאים הללו הוקדש פרק בדיון:
 1. תיאור מאפייני הרקע של המטיילים, וכן, תיאור והערכת נטיותיהם האישיותיות.
 2. ניתוח השפעת הטיול על המטיילים לפי תפיסת המטיילים ובמדדים אובייקטיביים.
 3. ניתוח משמעות הטיול לפי השקפת המטיילים ולפי התיאוריות הפסיכו-סוציאלית ואקזיסטנציאליסטית.
 
יש לשים לב לכך שסדר הדיון עשוי להיות מושפע מן התלות הפוטנציאלית בין שני הנושאים הראשונים. כלומר, אם יש לחוויית הטיול השפעה על מאפייני הנבדקים, הרי שלא ניתן לבחון אותם 'לפני' ו'אחרי' מבלי להתייחס לטבעה של השפעה זו. מאחר שלא נמצאו הבדלים מובהקים במאפייני האישיות של המטיילים לפני הטיול ולאחריו, בחרתי לדון בהם בפרק הראשון, כמאפיינים קבועים יחסית, שאינם תלויים בהשפעת הטיול.
הפרק השני יעסוק בהשפעות הטיול כפי שהמטיילים תפסו אותן. כמו כן, חזרתי והתייחסתי בפרק זה לממצאים הכמותיים, כדי לדון במשמעות ההבדלים בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים.
הפרק השלישי יעסוק במשמעות הטיול- פעם בעיני המטיילים ופעם מנקודות מבט תאורטית. שאלת משמעות הטיול מנקודת מבט תיאורטית חופפת בחלקה את הדיון במאפייני המטיילים.
בתחילת כל פרק הוצג סיכום של ממצאי המחקר באותו תחום.
בפרק הרביעי אסכם מספר רשמים כלליים לגבי תופעת המטיילים בהקשר החברתי הרחב שלה.
 
פרק 1: אפיון המטיילים
 
בתחילת הפרק יוצג סיכום מאפייני הרקע של המטיילים וסיכום נטיות ומאפייני אישיותם כפי שנמצאו במחקר. בהמשך, ובהשפעת הגישה האקזיסטנציאליסטית המעודדת ריבוי זוויות ראיה, תבחן משמעות הממצאים מתוך ארבעה מודלים שונים. דיון על מאפייני המטיילים מכל אחד מהמודלים עומד במרכז הפרק.

 
16.6% מכלל המשתחררים במחזורי שחרור 1988 ו- 1991 יצאו בשנתיים וחצי הראשונות לשחרור לטיול בחו"ל שנמשך למעלה מחמישה חודשים. 12.5% מכלל המשתחררים טיילו במזרח אסיה, דרום אמריקה או אפריקה. אחוז הכולל של המטיילים הגברים גבוה מעט מאחוז הנשים.
השוואת המטיילים לקבוצת הלא-מטיילים (שלא יצאה באותה תקופה מהארץ לתקופה העולה על חודש ימים) בשני מחזורי השחרור הראתה הבדלים בין הקבוצות כמעט בכל התחומים שנבדקו. במשתני הרקע נמצאו הבדלים הנעים בין 15-22 אחוז והם מתוארים להלן:
 1. אחוז המטיילים שהם בני קיבוצים ותושבי ערים בינוניות גבוה יותר.
 2. אחוז המטיילים שהעריכו עצמם ואת הוריהם כבעלי זיקה חילונית גבוה יותר.
 3. אחוז המטיילים שהוריהם נולדו בישראל ובאירופה גבוה יותר שעה שבקרב הלא-מטיילים יש אחוז גבוה יותר של הורים שנולדו בארצות צפון אפריקה.
 4. ממוצע שנות הלימוד של הורי המטיילים נוטה להיות גבוה מזה של הורי קבוצת הלא-מטיילים.
 5. ממוצע רווחת-הדיור של משפחות המטיילים גבוה יותר מזה של משפחות הלא-מטיילים.
 6. אחוז המטיילים שלמד בבתי ספר עיוניים גבוה יותר ואחוז המטיילים שהשיג תעודת בגרות גבוה בכ- 7%.
 7. אחוז המטיילים שהשתייך לתנועות נוער ואחוז המטיילים שהדריך בתנועות נוער גבוה יותר.
 8. אחוז המטיילים הגברים ששרת כקצינים ואחוז המטיילים הגברים ששרת ביחידות קדמיות גבוה יותר מזה בקבוצת הלא-מטיילים.
 
נתונים אלה מצביעים על כך שקבוצת המטיילים שונה במאפייני הרקע שלה מקבוצת הלא-מטיילים. המטיילים משתייכים לחתך חברתי בעל נטייה חילונית יותר, מצב כלכלי טוב יותר, רקע השכלתי גבוה יותר ורקע תרבותי יותר מערבי מאשר מזרחי. השכלתם של המטיילים היא יותר עיונית מאשר מקצועית. כמו כן מטיילים היו מעורבים יותר בפעילות בתנועות נוער ובפעילות צבאית (מבחינת דרגה וסוג היחידה).
 
כדי לבחון את מאפייני האישיות של המטיילים ביחס לאוכלוסייה בעלת נתוני רקע דומים, נבחרה קבוצת ביקורת, המותאמת לקבוצת המטיילים במשתנים דמוגרפיים אחדים: סוג ישוב, זיקת ההורים לדת, השכלת הורים, ארץ לידה ההורים ורווחת-הדיור. התאמה בגורמים אלו בין קבוצת המטיילים לקבוצת הביקורת יצרה פערים מצומצמים ביניהם גם בתחומים הבאים: סוג בית ספר, השגת תעודת בגרות, השתייכות לתנועות נוער ודרגת השחרור מהצבא.
 

 
בהסתמך על הניתוחים הסטטיסטיים על הנתונים שנאספו מהשאלונים שמילאו הנבדקים לפני הטיול ואחריו רוכזו הממצאים הבאים:
 1. חיפוש-ריגושים: רמת החיפוש-ריגושים של המטיילים הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של קבוצת הביקורת וקבוצת הלא-מטיילים בכל מועדי הבדיקה, לפני ואחרי הטיול.
 2. חוסן-אישי: רמת החוסן-אישי של המטיילים הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של קבוצת הביקורת וקבוצת הלא-מטיילים בכל מועדי הבדיקה, לפני ואחרי הטיול ועד חמש שנים לאחר השחרור. בבדיקת מרכיבי החוסן-אישי נמצא כי ההבדלים נובעים בעיקר מהמרכיבים אתגר ושליטה. בתחום המחויבות לא נמצאו הבדלים.
 3. קדימויות ערכים: מטיילים, ביחס לקבוצת הביקורת ולקבוצת הלא-מטיילים, נטו לתת קדימות גבוהה יחסית לערכים של שינוי וקדימות נמוכה יחסית לערכים של שימור והאדרה-עצמית בכל מועדי הבדיקה, לפני ואחרי הטיול ועד חמש שנים לאחר השחרור. רק בתחום של התעלות-עצמית לא נמצאו הבדלים מובהקים.
 4. באופן כללי נמצא בניתוח הגורמים ובעיון בטבלאות המתאמים כי חיפוש-ריגושים, מרכיבי החוסן-אישי ותחומי הערכים - מודדים גורמים שונים באישיות.
 
תוצאות הניתוחים הסטטיסטיים בתחום חיפוש-ריגושים, חוסן-אישי וערכים, למעט קדימות ערכים בתחום התעלות-עצמית, תאמו את ההשערות הכמותיות של המחקר.
 
 5. מטיילים דווחו על התנסויות רבות בפעילות ספורטיבית הרפתקנית ביחס לקבוצת הביקורת וקבוצת הלא-מטיילים.
 6. אחוז המטיילים שגילה מחויבות מקצועית נמוך יחסית לזה של קבוצת הביקורת ושל קבוצת הלא-מטיילים בכל מועדי הבדיקה, לפני ואחרי הטיול ועד חמש שנים לאחר השחרור.
 7. מטיילים נטו להעדיף גיל נישואין והורות גבוה יותר מזה של קבוצת הלא-מטיילים, ובפער קטן יותר, גם מקבוצת הביקורת, וזאת בשני מועדי בדיקה: לפני הטיול ואחריו.
 
בכל התחומים שהוזכרו, הפערים שהתקיימו בין קבוצת המטיילים לקבוצת הלא-מטיילים גדולים יותר מאלה שהתקיימו בין קבוצת המטיילים לבין קבוצת הביקורת, והכיוון כמעט תמיד זהה. נטייה זו מצביעה על כך שבקבוצת המטיילים באות הנטיות, הקיימות גם בקבוצת הביקורת, לידי ביטוי חזק יותר. בקבוצת הלא-מטיילים עצמת הביטוי של נטיות אלה היא הנמוכה ביותר. ניתן להסיק מכאן כי מאפייני הרקע המשותפים למטיילים ולקבוצת הביקורת קשורים באופן חלקי לנטיות והאישיותיות שנבדקו.
 

בהסתמך על התרשמות מנתונים כמותיים נוספים, ניראה כי בחלקם התקיימו הבדלים ובחלקם לא. תחילה יוצגו התחומים בהם לא נמצאו הבדלים:
 1. היחס להורים, מבחינת הערכת היחסים עימם ומידת ההתייעצות עימם, נמצא דומה בכל הקבוצות.
 2. מטיילים נטו לתאר את מידת הרגשתם כישראלים באופן דומה לשאר הקבוצות.
 
בתחומים הבאים התקבל רושם כי קיימים הבדלים:
 1. לפני הטיול לא נמצא הבדל משמעותי בין המטיילים לקבוצת הלא-מטיילים ולקבוצת הביקורת באשר לעמדתם כלפי שימוש חוקי בסמים קלים בארץ. לאחר הטיול חל שינוי בעמדת המטיילים לכיוון של התרת השימוש החוקי בסמים קלים.
 2. המשתחררים שעמדו לצאת לטיול היו סבורים לפני צאתם שהוריהם מתנגדים לתוכניותיהם לעתיד יותר מקבוצת הביקורת וקבוצת הלא-מטיילים. לאחר הטיול חל שינוי בהערכת המטיילים את מידת ההתנגדות של הוריהם, והיא השתוותה להערכות בקבוצות האחרות.
 3. המטיילים נטו יותר מהאחרים שלא להתגורר עם ההורים ונטו יותר להתגורר בישוב אחר מזה של ההורים.
 4. מטיילים נטו לדרג את מידת הרגשתם כיהודים כנמוכה יותר משאר הקבוצות.
 
במרבית התחומים המרכזיים שנבדקו נמצאו הבדלים בין קבוצת המטיילים לקבוצת הביקורת וקבוצת הלא-מטיילים. ההבדלים בתחומי חיפוש-ריגושים, חוסן-אישי וקדימויות ערכים, פרט להתעלות-עצמית - תאמו את השערת המחקר.
 
 
 
לאחר סיכום הממצאים הכמותיים לגבי מאפייני המטיילים תוערך משמעותם מתוך ארבע נקודות מוצא תיאורטיות שונות. כל נקודת מוצא מסבירה באופן שונה את הבחירה של הצעיר לצאת לטיול ממושך. ממצאי המחקר יבחנו לאור הסברים אלו ואת מידת התאמתם של הממצאים להסבר. שאלה חלופית המביעה את אותו רעיון היא "למה קשורה הבחירה של המשתחררים לצאת לטיול ממושך?". כמה תשובות אפשריות נבחרו מראש:
 1. הבחירה קשורה להשפעות מצביות סביבתיות כגון אופנה, ציפיות חברתיות, מחסור במקומות עבודה או גורם מצבי אחר (מודל השפעת המצב).
 2. הבחירה קשורה לתכונות קבועות פחות או יותר של המטיילים (מודל תכונות יציבות).
 3. הבחירה קשורה לסטטוס הזהות בו מצוי המשתחרר הבוחר לצאת לטיול ממושך (מודל התפתחות פסיכו-סוציאלי).
 4. הבחירה נובעת מהזיקה האישיותית של המטיילים לקיום-אותנטי (מודל אקזיסטנציאליסטי).
 
כל אחת מהאפשרויות תבחן בנפרד.

 
על פי המודל של פיטר ל. ברגר (1988) ניתפס האדם כממלא תפקידים בחברה. התנהגותו והלך רוחו של האדם נובעים מאופיו של התפקיד החברתי המסוים שלו בזמן נתון, ופחות מהשפעת מאפיינים אישיותיים יציבים.
 
שתי הערכות עולות ממודל זה לגבי המטיילים:
 1. הבחירה לצאת לטיול נבעה מהתפקיד החברתי אותו מילא הצעיר ומהציפיות החברתיות שתלו בו שעה שהוא מצוי בתקופה לאחר השחרור מהצבא או לפניה.
 2. ההתנהגות והלך הרוח של המטייל במהלך טיולו היוו דפוס אופייני של תפקיד חברתי, קרי תפקיד המטייל.
 
מצב המטיילים יבחן ביחס להערכות אלו:
 
1. כשמדובר בתפקיד חברתי ובציפיות חברתיות, המשפיעות על הצעיר עם שחרורו לבחור בטיול, יש להתייחס לסביבתו החברתית הקרובה, משום שמדובר בתופעה מצומצמת יחסית בהיקפה.
מידת ההומוגניות היחסית בקרב המטיילים מבחינת משתני הרקע: השכלת הורים, מעמד כלכלי, מגורים, האורינטציה הלימודית של התלמידים, תפקידים קודמים בתנועות נוער ובעיקר אופי השירות הצבאי אצל הגברים - מספקים תמיכה לקיומו האפשרי של תפקיד חברתי. תנאים אלה מאפשרים את חשיפת הצעיר המשתחרר למערך צפיות אופייני מהסביבה. לכך מתווספת העובדה שמרבית היוצאים לטיול עושים זאת בסמוך לשחרורם, מה שמצביע על השתלבותו של הצעיר במסלול אשר נקבע על ידי גורמים חברתיים רחבים.
מצד שני, כאשר משווים צעירים שבחרו לצאת לטיול לצעירים בעלי רקע דומה שלא בחרו לטייל (קבוצת הביקורת) קיימים הבדלים בנטיות אישיותם. המטיילים בעלי רמה גבוהה יחסית של חיפוש-ריגושים וחוסן-אישי ונטו לתת קדימות גבוהה יחסית לערכים שינוי וקדימות נמוכה יחסית לערכים של שימור והאדרה-עצמית. תכונות אלו נמצאו יציבות לפני הטיול ולאחריו עד חמש שנים מהשחרור והן תואמות במידה רבה את הציפיות שתולה הצעיר בטיולו העתידי. הצעיר רואה בטיול מקור לריגושים, להתנסויות, להתמודדויות ולחידושים. גם בפעולת הבחירה עצמה הוא מוציא לפועל את נטייתו לתת קדימות נמוכה לערכים הקשורים למסורת החברתית. מערך הערכים האופייני של המטיילים והערכת המטיילים את התנגדות ההורים ליציאתם לטיול מצביעים על האפשרות שבבחירה בטיול לא טמונה היענות לציפיות גלויות של הורים. יתכן שמדובר בהיענות לציפיות של גורמים חברתיים אחרים שלא נבדקו במחקר או ציפיות לא גלויות של ההורים.
בהנחה שהנטיות שהוערכו כאישיותיות אינן תולדה של התפקיד החברתי (שהרי יציבותן, במיוחד בגיל צעיר, הייתה חותרת תחת רעיון המודל של התאמת האדם לתפקיד), עולה כי הבחירה לצאת לטיול קשורה למאפייני האישיות של הבוחר. כלומר, בחירתו אינה חלק ממימוש תפקיד אליו נקלע במידה זו או אחרת של אקראיות. אין בכך כדי לבטל את רעיון ההשפעות של 'תפקיד המשתחרר', אך אין בתפקיד כדי להסביר את ההתאמה בין הנטיות האישיותיות היציבות לאופי הפעילות הצפוי בטיול.
 
2. התנהגות המטיילים והלך רוחם במהלך הטיול לא עמד במוקד המחקר הנוכחי. עם זאת, אפשר להסיק מנתוני המחקר הנוכחי וממצאי מחקרים אחרים, שטיולים ממושכים מאופיינים בשינויים של תנאי הסביבה, בפגישה עם אנשים וסיטואציות לא מוכרות, בסיכונים שונים, במעורבות רגשית, קוגנטיבית, פיזית והתנהגותית ועוד. התנהגות זו תואמת את המאפיינים האישיותיים שנמצאו לגבי המטיילים בתחום חיפוש-ריגושים, חוסן-אישי וקדימויות ערכים. מאפיינים אלו, כאמור, הנם יציבים ואפיינו את המטיילים עוד לפני צאתם לטיול וגם חמש שנים אחרי השחרור. ממצא זה תומך באפשרות שמאפיינים מרכזיים בהתנהגות המטייל (שינוי מקומות, התנסויות ועוד) והלך רוחו (המסופק מהריגושים, מההתמודדויות ועוד) נובעים מנטיות יציבות של אישיותו ומתגמלים אותו. אין בכך כדי לשלול את קיומן של השפעות נוספות על התנהגות המטייל והלך רוחו בטיול, כמו צפיות והשפעות חברתיות בתרבות המטיילים, אלא רק לצמצמן ולהעמידן במקום משני.
 
אמנם, כאמור, אין בכוחן של הערכות אלו כדי לשלול את קיומן של השפעות חברתיות על התנהגות המטייל והלך רוחו בטיול, אך התפקיד שבו הוא נמצא אינו מסביר את ההתאמה בין הנטיות האישיותיות היציבות לאופי הפעילות הבסיסי במהלך הטיול. יתכן שהתנהגויות ספציפיות, כגון אופי הלבוש, סוגים מסוימים של התנסויות, אופי הדיאלוג בין המטיילים וכו', קשורים ונובעים מהתפקיד, אך כאן התייחסתי להיבטים הכוללניים יותר של הטיול.
 
מגישתו של ברגר (1988) עולים שני גורמים המשפיעים על נטייתו של האדם לקבל עליו תפקידים:
 1. נטייתו לקונפורמיות, הגוררת היענות רבה יותר לציפיות ולהשפעות חברתיות.
 2. רמת גמישותו האישיותית של האדם המאפשרת לו להשתלב במיגוון רחב של תפקידים.
 
בהתייחס לממצאים על המטיילים עולה, כי הם נטו לתת קדימות נמוכה לערכים של קונפורמיות והם בעלי חוסן-אישי גבוה יחסית. ממצאים אלה מעידים על רמת קונפורמיות נמוכה יחסית, שאינה תומכת בהשערה שהטיול הוא סוג של היענות לתפקיד חברתי. לגבי גמישות המטיילים לקבל תפקידים שונים, נמצא כי מטיילים נטו לתת קדימות גבוהה יחסית לערכים של שינוי וקדימות נמוכה יחסית לערכים של שימור, מה שרומז על האפשרות כי הם מאופיינים בנטייה לגמישות, שמחזקת את האפשרות כי ייטלו על עצמם תפקידים מגוונים וזמניים. יציבות הנטיות האישיותיות של המטיילים שנמצאה במחקר מגדירה אולי את גבולותיה של אותה גמישות.
 
אין באפשרותי, ולא הייתה בכוונתי, להכריע באופן חד משמעי בין נטיות-אישיותיות או תפקידים-חברתיים כגורמים המשפיעים על הבחירה לטייל ועל הלך הרוח וההתנהגות בטיול, וגם לא לחלק ביניהם משקל יחסי.
המסקנה המרכזית היא שאין בכוחו של מודל זה, שבו האדם נתפס כממלא תפקידים בחברה וממלא צפיות חברתיות, להסביר באופן משמעותי את הבחירה של הצעירים לצאת לטיול ואת אופן התנהגותם והלך רוחם בטיול עצמו, משום שנטיות אישיותם נמצאו יציבות ותואמות את בחירתם ופעילותם בטיול.
 
 
 
על פי המודל של ב. מ. ברגר (Berger, 1963) מוערכת פעילות הצעירים כקשורה לתכונות אישיותם יותר מאשר אל שלב ההתבגרות בהם מצויים. המודל מבחין בין אנשים צעירים עם צעירות, אנשים צעירים ללא צעירות, אנשים מבוגרים עם צעירות ואנשים מבוגרים ללא צעירות.
צעירים המגיבים בצייתנות ומקבלים ללא עוררין את סמכות ההורים ומעורבים בפעילויות הולמות בעיני סמכויות המבוגרים, ניתן לראותם כאנשים צעירים ללא צעירות. אנשים 'מלאי צעירות' הנוטים להיות אימפולסיביים, ספונטניים, שופעי כוח, סקרנים, הרפתקנים, מלאי חיים, מחפשים פעילות תחת שיגרה יציבה, מרבים להקל ראש בהתנהגותם ועוד. להערכתו של ברגר, מתבגרים שתכונות הצעירות אצלם אינן חזקות, לא יתקשו להשתלב במסגרות המבוגרים, אך אלה שתכונות הצעירות טבועות עמוק באופיים ייתקלו בקשיים.
לפי מודל זה עולה ההשערה כי צעירים הבוחרים לצאת לטיול (המאופיין בפעילות צעירה) יהיו בעלי נטיות יציבות יחסית המאפיינות אנשים בעלי צעירות. נטייה זו תאפיין את גישתם לחיים ואת מעורבותם בחיים לאורך זמן.
 
מהנתונים עולה כי הצעירים העומדים לצאת לטיול מאופיינים ברמה גבוהה יחסית לחיפוש-ריגושים, בעיסוק מגוון בפעילויות ספורט הרפתקני, במערך ערכים בעל קדימות גבוהה יחסית לערכי שינוי (גרייה, הנאה והכוונה עצמית) וקדימות נמוכה לערכי שימור (קונפורמיות, מסורתיות ובטחון), ובעלי רמה גבוהה יחסית של חוסן-אישי. הם נוטים להתחייב פחות בתחום המקצועי והמשפחתי. כל הנטיות נמצאו יציבות מהשחרור ולפני הטיול ועד חמש שנים לאחר השחרור ולאחר הטיול. מהריאיונות עלה כי מרבית המטיילים מצאו סיפוק מפעילותם במהלך הטיול ודווחו על קושי בחיי שיגרה (אחד מהביטויים המרכזיים הוא משבר החזרה לארץ). המטיילים חיפשו ומצאו ריגושים, פעילות תוססת ומגוונת, אשר הייתה לרובם מקור לסיפוק גם שנים אחרי שחזרו מהטיול.
נתונים אלה על הנטיות האישיותיות היציבות, על ההסתייגות המתמשכת מנטילת מחויבות בתחומי חיים הקשורים לשגרה, על אופי הטיול ועל קשיי ההשתלבות של רבים בחזרה לארץ, מעידים על קיומן של תכונות 'צעירות' בקרב קבוצה משמעותית של מטיילים.
כדי לשייכם באופן ברור לקבוצת האנשים, צעירים ומבוגרים, בעלי צעירות נדרש מעקב ממושך יותר אחר נטיות האישיות שלהם ואורח חייהם. בהסתמך על מחקרים המצביעים על היציבות של רמת חיפוש-הריגושים (Zuckerman et al, 1978), רמת החוסן-האישי (Maddi & Kobasa, 1991) וקדימויותערכים (Schwartz, 1992) ניתן להעריך, כי מאפייני המטיילים יישארו יציבים יחסית לאורך שנים. הערכתי שגם הפער בנטיות המטיילים שלא לקחת מחויבות בתחום המקצועי והמשפחתי לעומת קבוצת הביקורת, לא ישתנה באופן פתאומי, אך ממצאי המחקר אינם מספקים נתונים על אורח חייהם בפועל בגילאים בוגרים יותר ואחרי חמש שנים מהשחרור. יתכן שהצעירות תישמר ותקבל ביטוי בבחירת מקצוע ותפקיד חברתי המבטא נטייה זו, בקשיי השתלבות מתמשכים, בדחיית מחויבויות הכרוכות בשגרה או בטיולים נוספים. יתכן גם שהם ישתלבו בחיי בוגרים חסרי צעירות. מהריאיונות ומהצהרות המטיילים לגבי כוונותיהם לעתיד, מצטייר רושם כי רבים מהם רואים את עתידם משולב באופן כללי בחיי הבגרות הממוסדים, ואחוז גבוה מהם פונה ללימודים גבוהים. רושם זה מצביע כי הצעירות של המטיילים אינה נוטה להיות צעירות פרועה ושלוחת רסן.
 
המסקנה המרכזית ממודל זה היא שמטיילים נוטים להשתייך לקטגוריה של צעירים בעלי צעירות, והם בעלי נטיות אישיותיות לצעירות המאופיינות ביציבות יחסית. ממצאי המחקר אינם מספקים מידע לגבי השתייכותם לקטגוריה זו מעבר לחמש שנים מהשחרור.
 
 
 
על פי התיאוריה הפסיכו-סוציאלית של אריקסון (Erikson, 1968) וההבחנה שערך מרשה (Marcia, 1966, 1967, 1980, 1983) לגבי סוגים של סטטוס זהות בתקופת ההתבגרות, פניתי לבחון איזה מהם מתאים יותר לתיאור מצבם של העומדים לצאת לטיול וקשור לבחירתם לצאת לטיול. בהתייחס לתהליך גיבוש הזהות הבחין אריקסון (Erikson, 1968) בשלושה תחומים מרכזיים שבהם נדרש הצעיר לגבש את זהותו: תחום הזהות המקצועית, הזהות המינית והזהות האידאלוגית. חוקרים אחרים התייחסו לתחומים נוספים ובעיקר לקשר עם המין השני, קשר עם חברים ודפוסי בילוי (Grotevant & Adams, 1984).
לפי הערכת סטטוס זהות ותחומי זהות שונים, ניתן לראות בבחירה לצאת לטייל כקשורה לסטטוס הזהות הכולל שבו מצוי המשתחרר או לסטטוס הזהות שלו באחד התחומים בלבד (לדוגמה צעיר יכול להגיע לסטטוס משיג-זהות במרבית התחומים, אך בתחום המקצועי הוא ימצא בסטטוס זהות דיפוזית, שישפיע על בחירתו לצאת לטייל). עולה שבהתייחס לששת התחומים של זהות שהוזכרו קיימות 24 אפשרויות שונות לגבי סטטוס הזהות בכל אחד מהתחומים השונים, שעשויות להשפיע על הבחירה לצאת לטייל. יתכן, כמובן, שבין המטיילים יש כאלה שיוצאים לטיול בהשפעת מצב הזהות שלהם בתחומים שונים.
כדי לצמצם את האפשרויות, ומכיוון שבמחקר ראשוני זה על המטיילים הדיון הוא בנטיות המרכזיות של כלל המטיילים, יבחן מצב הזהות הכולל של הבוחרים לצאת לטיול, תוך התייחסות חלקית בלבד לתחומי הזהות השונים.
נזכיר כי תחת מודל זה יש להבחין בין מצבם של מטיילים לפני הטיול ואחריו, משום שיתכן והטיול משפיע על סטטוס הזהות. הדגש שיושם כאן הוא על מאפייני המטיילים לפני הטיול. הדיון בסטטוס הזהות במהלך הטיול מובא בפרק הדן על משמעות הטיול, תת-פרק "הטיול כתקופת מורטוריום".
עוד אציין כי המושג 'זהות' בפרק זה מתייחס להיבטים הקשורים בהשתלבותו של הצעיר בחיים הבוגרים, כפי שאלה מוערכים על ידי הגישה הפסיכו-סוציאלית.
 
א. משתחרים בוחרים לצאת לטיול בהשפעת סטטוס זהות סגור-מוקדם (מגלים מחויבות מבלי שעברו משבר זהות, ועל פי רוב המחויבות מושפעת מציפיות ההורים).
מאפשרות זו עולה כי הבחירה לצאת לטיול קשורה למילוי ציפיות ההורים והחברה.
ממצאי המחקר מצביעים שמשתחררים הבוחרים לצאת לטיול נוטים לתת קדימות נמוכה יחסית לערכים של שימור (קונפורמיות, בטחון ומסורתיות). הם העריכו שבחירתם לצאת לטיול נתקלת בהסתייגות הוריהם. בריאיונות תארו מטיילים רבים את ההתנגדות הפעילה של הוריהם לטיול ואת חילוקי הדעות הרבים בנושא זה. מנתוני המחקר ניתן לראות כי אחוז גבוה יחסית של צעירים לפני טיולם אינם מתגוררים עם הוריהם, ואחוז גבוה יחסית מקרב המטיילים לא מגלה מחויבות לתחום המקצועי. נתונים אלה מעידים כי העומדים לצאת לטיול אינם מושפעים מצווי הוריהם וציפיותיהם, ולכן אינם מצויים בסטטוס זהות סגור-מוקדם. באופן כללי, אני מעריך שהבחירה בטיול ממושך אינה מהווה אופן של מימוש מאפייני סטטוס סגור-מוקדם.
 
ב. משתחרים בוחרים לצאת לטיול בהשפעת סטטוס זהות דיפוזית (אינם מגלים מחויבות ובדרך כלל לא עברו משבר זהות).
מאפשרות זו עולה כי הבחירה לצאת לטיול היא בחירה במרחב חיים קל ונוח שאינו תובע מחויבויות, מאפשר סיפוקים מידיים ומהווה, בדרך כלל, המשך של בחירות דומות בעבר.
מנתוני המחקר עולה כי כל המטיילים סיימו תיכון ושאחוז גבוה יחסית השיג תעודת בגרות. כמו כן, אחוז גבוה יחסית מתוכם השתייך לתנועות נוער והדריכו בהן. בקרב הגברים, אחוז גבוה יחסית שרת כקצינים ו/או ביחידות קדמיות. מבדיקת מרכיבי החוסן-אישי, אפשר ללמוד כי רמת המחויבות שהם מגלים דומה לזו של קבוצת הביקורת. בבדיקת תחומי הערכים עולה כי למטיילים מערך קדימויות של ערכים עקבי וברור יחסית (קדימות גבוהה יחסית לשינוי וקדימות נמוכה יחסית לשימור ולא ערבוביה חסרת סדר ומשמעות מקובלת).
נתונים אלה מצביעים על כך שקבוצת המטיילים מגלה מידה משמעותית של מחויבות חברתית וערכית.
מהריאיונות והשאלונים עולה כי המטיילים נוטים לבחון, להעריך, להתלבט ולהתכונן באשר לאופי ויעדי טיולם. נתונים אלו מלמדים כי באספקטים מסוימים של פעילותם מגלים המטיילים מחויבות. מניתוח מאפייני הטיול עצמו עולה כי רבים מהמטיילים נוטים לחוות חיים אינטנסיביים, התובעים מהם התמודדות ומידה רבה של מאמץ וויתור מכוון על נוחות. מאפיינים אלה אינם תואמים את אורח החיים המועדף על ידי צעיר בסטטוס זהות דיפוזית. מצד שני, ישנם פרקי זמן מסוימים בטיול המאופיינים במנוחה, בטלה, שימוש בסמים וחתירה לסיפוקים מידיים, שהולמים יותר צעירים בסטטוס זהות דיפוזית.
בתחום המקצועי עלה כי אחוז הלא-מחויבים למקצוע בקרב המטיילים גבוה יחסית. עובדה התומכת כי בהיבט המקצועי נטו העומדים לצאת לטיול להיות בסטטוס הדיפוזי. לצד עובדה זו אפשר גם לראות שלפני הטיול הם נטו לתת משקל נמוך יחסית לנושא בחירת המקצוע, דבר המציג את הדיפוזיות המקצועית כקשורה יותר לסדר עדיפויות שונה ולא בהכרח לגישה חסרת מחויבות רחבה לחיים.
הערכתי היא כי המשתחררים היוצאים לטיול אינם נוטים להיות בסטטוס זהות דיפוזית.
אסייג מסקנה זו בשתי הערות:
 1. ההשתתפות במחקר עצמו דרשה מידה של מחויבות, ואפשר שגורם זה ניפה חלק מהמטיילים הנמצאים בסטטוס זהות דיפוזית.
 2. ממצאי המחקר לגבי רמת חיפוש-הריגושים הגבוהה יחסית של המטיילים, הנטייה לתת קדימות גבוהה יחסית לערכי שינוי הכוללים גרייה והנאה, הנטייה הגבוהה יחסית לשימוש בסמים במהלך הטיול והאפשרות הנוחה בטיול לממש אורח חיים שאינו דורש מאמץ ומציע סיפוקים מידיים - כל אלה מצביעים על האפשרות כי חלק מהצעירים היוצאים לטיול עשויים להיות בסטטוס זהות דיפוזית. היקף המחקר ומטרותיו לא אפשרו זיהוי קבוצה זו.
 
ג. משתחרים בוחרים לצאת לטיול בהשפעת סטטוס זהות מורטוריום (אינם מגלים מחויבות, אך מצויים במשבר זהות פעיל).
אפשרות זו מציעה שהבחירה לצאת לטיול היא בחירה בתקופה של דחית מטלות הבגרות, לשם בדיקה של אופציות זהות שונות והתנהגות מתירנית. כל אחד ממרכיבי ההשפעה יבחן לחוד.
 
מורטוריום מבחינת דחית המטלות: הטיול עצמו, כתקופה שאינה מלווה בביטויים מעשיים של מחויבות מקצועית, משפחתית ואידיאולוגית (לפחות בתחום הפוליטי והדתי), מהווה בחירה בפועל בפסק זמן ודחיית מטלות נורמטיביות של החברה. מנתוני המחקר עולה שמטיילים נטו לגלות פחות מחויבות מקצועית והעדיפו להקים משפחה בגיל מאוחר יותר. העדפה זו תואמת את הבחירה לצאת לטיול ממושך.
נתונים אלה תומכים באופן חד משמעי במסקנה שמטיילים, כבר לפני צאתם לטיול, נטו לדחות את המחויבות למטלות הנורמטיביות של החברה.
 
מורטוריום מבחינת בדיקת אופציות של זהות: נתוני המחקר מגלים כי מטיילים, עוד טרם צאתם לחו"ל, לא ראו בחו"ל מקום אשר יהווה הזדמנות לבנות קריירה מקצועית או מקום אלטרנטיבי למגורים. על פי הריאיונות שנערכו לאחר הטיול עלה, כי ערב יציאתם לחו"ל לא ראו המטיילים בחו"ל מקום בו ימצאו מענה לשאלות זהות שונות. ניראה היה כי קיימת נטייה ברורה של מטיילים להעריך את עמדותיהם בתחומים שונים (מדינה, צבא, זוגיות ועוד) כברורה ומגובשת יחסית בתקופה שקדמה את הטיול. הממצאים הכמותיים בתחום החיפוש-ריגושים, החוסן-אישי ומערך הערכים מצביעים על מרקם אישיותי ונטיות אישיותיות מובחנות וקוהרנטיות. מהנתונים עלה גם רושם שהמטיילים לא נטו לבחון מסגרות אידיאולוגיות שונות יותר מאשר שאר קבוצות המחקר. בנוסף, אחוז המטיילים המצויים בשלב פעיל של בחינת תחום מקצועי לא היה גבוה יותר. מרבית העומדים לצאת לטיול תכננו את המשך לימודיהם אחרי הטיול, גם אם רמת המחויבות לאותו תחום לא היתה גבוהה.
ממצאים אלה תומכים בהשערה כי המטיילים אינם בוחנים לפני צאתם לטיול אופציות זהות בתחומים הנורמטיביים של החברה, המקובלים בגישה הפסיכו-סוציאלית (מין, מקצוע, אידיאולוגיה והגדרת הנטיות האישיותיות).
 
מורטוריום מבחינת התנהגות מתירנית: הבחירה בטיול והעימות עם ההורים על מאפייני הטיול הבולטים: התנסויות לא מקובלות, שימוש בסמים, עבודות לא חוקיות וכו' מציינים תקופה של בחירה בהתנהגות מתירנית.
לאור הנטייה הגבוהה יחסית לחיפוש-ריגושים האופיינית למטיילים, הנטייה הגבוהה יחסית לאתגר כמרכיב של החוסן האישי ומערך הערכים האופייני של המטיילים (קדימות נמוכה יחסית לשימור וקדימות גבוהה יחסית לשינוי) - נראים המטיילים כבעלי נטיות לחפש סיפוקים לא שיגרתים, נטיות להתנגש עם הממסד, באופן חלקי לפחות, ולפרוק עול באופן כולל. מבחינות אלו ניכר כי הבחירה בטיול הייתה בחירה בתקופה של התנהגות מתירנית, ונטיות המטיילים, עוד לפני צאתם לטיול, תואמות פעילות של התנהגות מתירנית.
בהתייחס לנתונים על מצבם של המטיילים לפני הטיול לא מתקבל הרושם כי הם נטו כבר אז להתנהגות מתירנית. המטיילים מדווחים על מערכת יחסים תקינה עם ההורים (פרט לעימות בנושא הטיול) ועל נטילת מחויבות ואחריות במסגרת הצבאית (הנתונים מתייחסים בעיקר לגברים). הם לא נטו להשתתף בהתארגנויות אידיאולוגיות בעלות אופי מרדני יותר מקבוצת הביקורת, ועמדותיהם כלפי סמים אינן מתירניות יותר משל קבוצת הביקורת.
גם הריאיונות שנערכו לאחר הטיול מראים כי ערב צאתם לטיול לא נטו המטיילים לפרוק עול באופן מיוחד ובולט.
נתונים אלו מצביעים על כך שתקופת הטיול, המאופיינת בחלקה בהתנהגות מתירנית, אמנם תואמת את הנטיות האישיותיות של המטיילים, אך לפני הטיול לא נטו המטיילים, באופן בולט, להתנהגות מתירנית.
 
שלושת ההיבטים הללו של סטטוס המורטוריום מלמדים כי הניסיון לייחס לצעירים העומדים לצאת לטיול סטטוס מורטוריום, מייצר תמונה חלקית בלבד.
הערכתי היא כי תיאור המשתחררים העומדים לצאת לטיול ממושך כמצויים בסטטוס מורטוריום מתאים רק באופן חלקי. קיימת נטייה גבוהה יחסית לדחות מחויבות, אך לא ניראה כי קיימת נטייה לחפש אופציות זהות. כמו כן, קיימת בחירה בתקופה של התנהגות מתירנית התואמת נטיות אישיותיות, אך לא ניראה שהמטיילים נהגו באופן מתירני כבר בתקופה שקדמה לטיול.
 
הדיון בהחלת מושג המורטוריום על מצבם של המטיילים במהלך הטיול, ממשיך בפרק הדן במשמעות הטיול מנקודת מבט תיאורטית, תת-פרק 'הטיול כתקופת מורטוריום'. הדיון בטיול כתקופה של בדיקה ושינוי הזהות בתחומים שאינם קשורים להשתלבות הצעיר בתפקידי החברה הנורמטיביים, מוצא את מקומו בפרק על משמעות הטיול מנקודת מבט תיאורטית, תת-פרק 'הטיול כתקופת קיום-אותנטי'.
 
בנוגע למשברי זהות שאינם קשורים בהכרח לתהליך ההתבגרות, העריך אריקסון (1990) כי חיילים שבמהלך שירותם הצבאי שגשגה זהותם עשויים לחוות משבר זהות עם שחרורם. יתכן שהמשתחררים העומדים לצאת לטיול ובמיוחד הגברים, חווים משבר זהות מסוג זה על המאפיינים המייחדים אותו בחברה הישראלית.
ממצאי המחקר המעידים על כך שבין המטיילים יש פחות צעירים, אשר במסגרת השירות הצבאי שירתו בתחום מקצועי, וישנם רבים יחסית ששרתו כקצינים וביחידות קרביות (המאופיינות בלכידות חברתית גבוהה וזהות תפקיד חזקה), מחזקים אפשרות של משבר מעבר. משבר זה אינו קשור בהכרח לאחד מתחומי הזהות של גיל ההתבגרות, אלא להיבט רב תחומי של הזהות העצמית (האדם כבעל משימה, כוח, מעמד, יעוד, זוכה להערכה חברתית, מתלבש ומתנהג לפי דפוסים מסוימים, ממוקם במסגרת היררכית ברורה, פועל לפי נהלים ידועים ומוכרים היטב וכו'). משבר מסוג זה עשוי לפקוד בני אדם העוברים שינוי במסגרות חיים שונות ובגילאים שונים ואינו מהווה דווקא משבר של גיל ההתבגרות.
 
ד. משתחרים בוחרים לצאת לטיול בהשפעת סטטוס זהות משיג-זהות (מגלים מחויבות לאחר שעברו משבר זהות).
מהנחה זו עולה כי הבחירה לצאת לטיול היא בחירה במימוש העדפות אישיות התואמות את הזהות שהושגה.
מנקודת מבט פסיכו-סוציאלית אפשרות זו אינה מתיישבת עם הנחות המודל, לפיהן משיג-הזהות, בשלב זה בחייו, יחתור להשתלבות בחיים הבוגרים. סטטוס הזהות משיג-זהות מתייחס למחויבות, על ביטוייה הסובייקטיביים והאובייקטיביים, בתחומי חיים נורמטיביים, והטיול מהווה דחייה של אותה מחויבות, כמו דחייה של תקופת הלימודים והמחויבות המקצועית, דחייה של מחויבויות משפחתיות ועוד. על פניו, סטטוס הזהות משיג-זהות אינו מתיישב עם התנהגות ממושכת המוערכת על ידי החברה כהשתמטות ממחויבויות, אלא אם היא מופיעה בתקופת חיים אחרת לצד מילוי המחויבויות החברתיות האחרות, ואז היא איננה בחזקת השתמטות.
הערכה זו, שמטיילים אינם מצויים בסטטוס זהות משיג-זהות, עולה בקנה אחד עם חלק מהממצאים העוסקים בביטויים של המחויבות החברתית של משיג-הזהות, ופחות עם ההיבטים הסובייקטיביים של משיג-הזהות.
המחויבות הנמוכה יחסית לתחום המקצועי, דחיית המטלה של הקמת משפחה, הבחירה באורח החיים המלווה בהתנסויות לא שגרתיות, כמו התנסויות בסמים, מין, עבודות מזדמנות וכו' - אינם תואמים את הגדרת סטטוס משיג-זהות ואת ביטוייו בפועל. כך גם מתן הקדימות הגבוהה יחסית לערכים של שינוי והרמה הגבוהה יחסית של חיפוש-ריגושים (מוס, 1988).
מצד שני, הנטייה של המטיילים לתת קדימות נמוכה יחסית לערכים של קונפורמיים והנטייה הגבוהה יחסית למרכיב שליטה בחוסן-אישי, המצביע על נטייה למוקד שליטה פנימי גבוה יחסי, מאפיינים את סטטוס הזהות מורטוריום ובעיקר את משיג-הזהות (ווטרמן, בובל וווטרמן, מצוטטים במוס, 1988). ההתאמה בין ההיבטים השונים של נטיות האישיות שנבדקו (חיפוש-ריגושים, חוסן-אישי וערכים) מצביעה על איזון וקוהרנטיות במבנה האישיותי של המטיילים ועל זהות אישיותית ברורה ומוגדרת יחסית. מהריאיונות שנערכו לאחר הטיול מתקבל הרושם שהצעירים, עוד לפני צאתם, נטו להחזיק בעמדות מגובשות בתחומי חיים רבים (מין, חברויות, אידיאולוגיה, יחסי הורים).
כל הזכויות שמורות © ד"ר עודד מבורך 2017
mcterano.com בניית אתרים